בדיוק התעוררתי מסיוט
חלמתי, שבדיוק עשיתי שגיאה גורלית ומטומטמת: חזרתי לישראל. אני משתתף, במפגש משפחתי נהדר והכל כה נעים ומתוק... עד שאני רואה, את עמדת-המשטרה למפגש הזה, כי ממשלת-הבלהות בדיוק העבירה חוק, לפיו על כל התכנסות של כך וכך אנשים, צריכה להיות עמדה משטרתית, שהקצין הנוכח בה יפקח על האירוע - ובשלט שם, מפורטות סמכויותיו: בין השאר, "לבקש ולקבל, באופן מיידי, צווי הוצאה-להורג עבור כלל המשתתפים"...
ואז, אני הולך, מבועת, בחזרה למפגש - וחושב, מה לעשות, האם לחזור עכשיו לבלארוס, למקום בו הייתי בטוח? יש לי, בכלל, כסף לזה? אוי, למה חזרתי, הלוואי, שלא הייתי חוזר לישראל בכלל...
ואז התעוררתי - ונשטפתי בהקלה כה אדירה, כה נפלאה ואמיתית ומתוקה, על שזה היה רק חלום רע ושאני כאן בבלארוס, בבברויסק האהובה, בטוח ומוגן.
Comments
Post a Comment