בנוגע ל"מצעד הגאווה" בת"א
אני בעד מצעדי-גאווה וגם ארגנתי בעבר כמה (מקומיים), אבל חיוני לזכור ולהזכיר: אין שום גאווה בכיבוש, אין שום גאווה במיליטאריזם ואין שום גאווה בניצולן המחפיר, המזעזע והמחריד, של נשים מוחלשות, בארץ ובחו"ל, בתורת "פונדקאיות".
כל קהילה, המזהה עצמה עם ניצולן המחריד, של נשים מוחלשות, כחפצים: אינקובאטורים מהלכים להשכרה, איננה ראויה, לא לזכויות - ולא להכרה.
כי אינך יכול, לתבוע זכויות לעצמך, כל עוד אתה עוסק, בשלילתן מן האחר. זוהי סתירה בלתי-נסבלת.
Comments
Post a Comment