עדכון, בוקר יום שני, ה-16 בספטמבר 2024
הבוקר היה לי חלום נחמד: זוהי שעת צהריים מוקדמת בשבת שמשית, ואני הולך לאכול צהריים, באחד המקומות, אשר בצפון רחוב הרצל, ב"שדרת הפאבים" (הרצועה, הנמשכת מפאב "השדרה", אשר מול תחילת רחוב גורדון, עד לפינת דרך יבנה = הרצל 203 עד 217). בוחר להיכנס, למסעדה הומה, הממוקמת או לצד המקום, בו ניצבה תחנת המוניות המפוקפקת "הנשיא", על הגבעה (כנראה, בחלומי לא נבנו המגדלים, בהרצל 197-201, ושורת המסעדות, נמשכת מש. בן-ציון = כבר מ❤️"גרנדה איטליה"❤️, כלומר - והמסעדה הזאת, ממוקמת בהרצל 195), או בהרצל 211 = כלומר, בפינת שדרות ח"ן, אך לא בפינתו הצפונית חסרת-המזל (זה בניין מספר 213), אלא בפינתו הדרומית, במספר 211 = במקום בו, כבר מזה למעלה משלושים שנה(!!), ניצבת חורבה, במציאות. ובכל מקרה: היא פתוחה לצפון.
(כן, אני אוכל ארוחת-בוקר, כעת; עכשיו קצת אחרי שבע.)
בכל מקרה, המסעדה הומה, כמעט, עד לאפס מקום, אך בהסתובבי בהּ, אני מצליח למצוא לי, כסא אחד פנוי, על דלפק
ואז התעוררתי.🌞
אוקיי, למציאות. 😃 הנה תמונה מעכשיו:
כרגע אני ב❤️בברויסק❤️ האהובה, אך אני יודע, שלא לאורך-זמן: לבלארוסים, למרבה-הצער, אין שום עניין, ללמוד שפה אחרת כלשהי - אומרים כן כן כן, אבל אז, זה איכשהו נדחק, אל תחתית סדר-העדיפויות (זאת ב"חילופי-השפה", שהצעתי כאן - אינני רשאי, הרי, ללמד בתשלום כאן) ואינו מצליח לקרות. ועל-מנת להתקבל ללמד, באיזשהו מקום, עליי להיות מסוגל ללמד ברוסית ולדבר, עם תלמידיי, ברוסית צחה בלבד.
ולמרבה הצער, הסיכוי, שאי-פעם אדע רוסית טוב מספיק, על-מנת לשוחח ברוסית צחה, זהה לסיכוי, שאוכל ללכת, רגלית, מכאן אל המאדים. יותר מזה: השפות הסלאביות, למרבה-הצער, אינן ניתנות ללמידה, ודאי שלא ללמידה עצמאית, ע"י מבוגרים. רק ילדים קטנים, המסוגלים כידוע לקלוט כּל שפה בעולם, יצלחו לזה. הרוסית קשה שבעתיים מן ההונגרית (והצ׳כית קשה לפחות כפליים מן הרוסית, אך עליה, הרי, ויתרתי כבר מזמן...). ובלי לדעת רוסית היטב, אין לי שום סיכוי שהוא, לעבוד בבלארוס אי-פעם. וכסף, לקנות בית נורמלי (ולא צריף מתפרק), הרי אין לי.
וחתונה? עם מי???
ככה, שאין מה לעשות: בסוף אוקטובר, אאלץ, שוב, לצאת לגלות. אעבור, שוב, ל❤️וייליקיי נובגורוד❤️ - ולשמוח, שלפחות מצאתי לי, מקום נעים לגלוּת...
Comments
Post a Comment